ד"ט
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
15409-08-12
11/03/2014
|
בפני השופט:
מוסטפא קאסם
|
- נגד - |
התובע:
התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל - המרכז הארצי מס' אגודה עותומנית: 2537/99
|
הנתבע:
שיא מגופים בע"מ ח.פ 512044702
|
פסק-דין |
פסק דין
לפנינו תביעה לתשלום סך של 11,061 ₪ בגין דמי טיפול ארגוני-מקצועי להתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל (להלן: "התובעת"), לשנים 2006-2012.
רקע –
התובעת הנה ארגון מעבידים, שהינו צד להסכם קיבוצי למקצועות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה מלאכה ותעשיה, אשר נחתם ביום 10.7.03 (להלן: "ההסכם הקיבוצי").
על ההסכם הקיבוצי, הוצא צו הרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה (י"פ 5332, התשס"ד 27.9.04, ע' 86), על פיו הורחבו תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי על "העובדים והמעבידים בישראל בתעשייה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עד וכולל 20 עובדים למפעל ולמעט: עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם; ולמעט: עובדים ומעבידים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה" (להלן: "צו ההרחבה").
3.התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעת הינה מפעל לייצור ופיתוח של מגופים לתעשייה ומעסיקה 15 עובדים וכי חבה בתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לתובעת מכוח הוראות הדין.
התובעת פנתה מספר פעמים לנתבעת בבקשה להעביר לה פרטים על מנת לעדכן את החוב בהתאם, אולם הנתבעת לא נענתה לדרישותיה.
על סמך רישומיה הוסיפה התובעת, כי הנתבעת לא שילמה דמי טיפול ארגוני (לשנים 2006-2012). הסכום הנתבע חושב על פי מחצית דמי החבר לתקופה זו וכן על פי מספר העובדים המועסקים בשירות הנתבעת.
4.לעומת זאת, הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה אינם חלים עליה, כך גם היא אינה חבה בתשלום דמי טיפול ארגוני, באשר היא בחרה במודע שלא להיות חברה בהתאחדות התעשיינים ואין לחייבה לשלם לה סכומים כלשהם.
עוד טענה הנתבעת, כי אין לה כל עניין בפעילותה של התובעת שאיננה קשורה "לעובדים". הנתבעת הכחישה את זכאותה של התובעת לקבלת פרטים על הכנסותיה ו/או מספר עובדיה, כך גם הכחישה את חישובי התובעת.
.5ביום 31.1.13 התקיים דיון מוקדם, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות זאת לאחר שהנתבעת טענה בתוקף כי צו ההרחבה לא חל עליה.
לפיכך, ניתנה ביום 4.3.13 החלטה בה נתבקשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית.
6.התובעת הגישה תצהיר של מר רוני יוסף, עובד מטעמה בסניף חיפה, האמון על גיוס חברים ונציג קשרי לקוחות שטח, ומי שביקר במפעל הנתבעת (להלן: "מר רוני יוסף").
הנתבעת, לעומת זאת, הודיעה ביום 3.11.13 כי העובדות אשר פורטו בתצהיר העד מטעם התובעת אינן שנויות במחלוקת ועל כן לא תגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה.
הנתבעת הוסיפה כי לה ישנן אך ורק טענות משפטיות והיא תפרט אותם במסגרת הסיכומים מטעמה.
לפיכך ולאור עמדתה החדשה של הנתבעת, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים.
7.בסיכומים מטעמה, חזרה התובעת על האמור בכתב התביעה והדגישה כי, על פי ההלכה הפסוקה, הנתבעת מחויבת לשלם לתובעת דמי טיפול ארגוני, והוסיפה כי הנתבעת עונה על כל הקריטריונים שנקבעו בתקנות לצורך תשלום דמי טיפול ארגוני.
8.לעומת זאת, בסיכומיה, ביקשה הנתבעת כאמור, לבסס את הגנתה על טעמים משפטיים בלבד, תוך התמקדותה בשתי טענות בלבד והן:
האחת - גביית דמי טיפול ארגוני ממעסיקים בלתי מאורגנים מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, באשר היא מהווה פגיעה בזכויות הקניין של המעסיק.
הנתבעת ביקשה לחדד את טענתה וציינה כי אין לחובה המוטלת בדין כל תוקף ככל שהדבר נוגע אליה משהיא בחרה במודע לא להיות חברה בארגון המעסיקים.